אני מניח שגם אם אתם לא חולי סוכרת אתם
מכירים את המיתוס הזה –
שלחולי סוכרת אסור לאכול פירות.
לקראת יום הסוכרת הבינלאומי
החלטנו לנפץ את המיתוס,
הגדול מכולם לגבי חולי סוכרת והוא :
שפירות זה מסוכן לחוליי סוכרת מפני שפירות מלאים בסוכר.
ולכן לחולי סוכרת יש להימנע מפירות.
פירות – המזון האידאלי
האמת היא שלא רק שפירות הם לא מסוכנים
לחוליי סוכרת, ההפך הוא הנכון, פירות זה כנראה
המזון הבריא ביותר לבני אדם, וגם לחולי סוכרת.
האמת היא שבפירות אכן יש סוכר
ובחלק מהפירות יש גם הרבה סוכר
אך חשוב להבין – סוכר(פחמימה)
זה הדלק של הגוף, מהסוכר הגוף מפיק אנרגיה,
יותר מסוכן ממצב של עודף סוכר בדם זה
מצב של חוסר סוכר בדם (היפוגלקמיה).
חשוב להבחין בין הסוכר הלבן המזוקק והמעובד,
שהוא באמת מאד מאד מזיק לנו וממכר.
לבין הסוכר שנמצא בפירות (פרוקטוז)
שהוא חיוני לנו – אי אפשר לחיות בלי סוכר!!
אז הסוכר הוא טוב או רע לחולי סוכרת?
כמובן שבמחלת הסוכרת הסוכר שנשאר בדם ולא עובר לתאי הגוף
הוא שגורם הישיר לכל התופעות החולניות במחלת הסוכרת,
אך הסוכר בפני עצמו הוא לא דבר רע, להפך..
כמו שאמרנו הסוכר (פחמימה) הוא זה המספק אנרגיה לגוף,
כאמור, הבעיה בסוכרת,היא לאו דווקא צריכת הסוכר.
הבעיה היא, חוסר היכולת של הגוף להעביר את הסוכר מהדם לתאים.
כאשר הסוכר נשאר בדם אז נגרמות כל תופעות המחלה.
עיכול הפירות הוא מאד מהיר והסוכר בפירות מאד זמין
(כמעט ולא צריך פירוק בשביל להפוך לגלוקוז – התוצר הסופי של הסוכר שמגיע לתא)
לכן הסוכר עובר לדם כמעט מיד מרגע אכילת הפרי,
אצל אדם בריא אין אם זה בעיה
מכיוון שכמו שהסוכר עובר לדם כך הוא גם
עובר לתאים ואין עליה של רמות הסוכר בדם לאורך זמן
כמעט בכל מזון יש סוכר
לצורך ההשוואה בתפוח אדמה יש כמות סוכר
של כ 5-6 תפוחי עץ , פשוט העיכול שלו לוקח יותר זמן,
ולוקח יותר זמן לגוף לפרק את הסוכר שבתפוח האדמה לגלוקוז,
לכן אין עליה חדה ומהירה מאכילת תפוח
אדמה כמו שיש מאכילת תפוח עץ,
למרות שבפועל הוא מייצר הרבה יותר סוכר.
וזאת הסיבה למיתוס
מכיוון שאצל חולי סוכרת יש בעיה
בהעברת הסוכר מהדם אל התאים, ובגלל שפירות גורמים
לעלייה חדה ומהירה ברמות הסוכר בדם , אז אוסרים על חולי סוכרת
לאכול פירות.
כאמור הבעיה במחלת הסוכרת היא לא הסוכר, הבעיה היא חוסר היכולת של הגוף
להעביר את הסוכר מהדם לתאים.
למה זה קורה?
בספרון החינמי מלכודת הסוכר אנחנו נכנסים לעומק מה הם הסיבות
האמתיות למחלת הסוכרת
הסיבות למחלת הסוכרת
אך בקצרה הסיבה העיקרית שהסוכר לא מצליח להיכנס לתאים
הוא בגלל מצב שנקרא תנגודת אינסולין – מצב בו התאים דוחים
את האינסולין שתפקידו לפתוח את ה"שער" של התא ולאפשר לסוכר
לעבור מהדם אל התאים
אצל חולי סוכרת קולטני האינסולין בתאים לא מגיבים לאינסולין
ולכן הסוכר נשאר "לכוד" בדם.
למה זה קורה?
מדוע אצל חולי סוכרת המנגנון הזה של קליטת האינסולין
עובד בצורה לקויה?
מחר ביום הסוכרת הבינלאומי נגלה את התשובה.
הסיבה השנייה למחלת הסוכרת היא החלשות של הלבלב כאשר יש תנגודת לאינסולין (מחר נבין למה זה קורה) הלבלב
צריך לעבוד יותר בשביל לייצר יותר אינסולין
וגורם להחלשתו, יכול להיות מצב ששנים הלבלב מייצר
יותר אינסולין בגלל "התנגודת של התאים" לפני שהוא
יתחיל להתעייף מכך .
מעבר לכך חשוב להבין
הלבלב אינו מייצר רק אינסולין,
על מנת להטמיע את הסוכר בתאי הגוף.
הלבלב יצרן עיקרי של אנזימי עיכול,
חומרים שאחראיים על פירוק רכיבי המזון.
הלבלב מייצר אנזימי עיכול
לפחמימות, חלבונים ושומנים
אי לכך,
כל אכילה מפעילה את הלבלב,
גם אם לא אכלנו פחמימות.
אפשר להתיש את הלבלב, מאכילה של עודף חלבונים ושומנים בלבד.
לכן תזונה שמבוססת על פירות וירקות
זה תזונה אידאלית ללבלב, שלא צריך לעבוד קשה לייצר אנזמיי עיכול.
מעבר לכך בכתבה שתצא מחר
נראה איך דווקא ע"י אכילת פירות אפשר לטפל בתנגודת התאים לאינסולין.
