הדבר שמונע מאתנו להטמיע
הרגלים חדשים
לעתים תכופות אנחנו נופלים לתפיסת ה- ׳הכל או כלום׳ עם ההרגלים שלנו׳ כותב ג׳יימס קליר מחבר רב המכר ׳הרגלים אטומיים׳.
כשאנחנו רוצים להתחיל דבר חדש בחיים ומקווים שזה יהפוך להיות הרגל, יש סיכוי גדול שגם אנחנו ניפול לדפוסי החשיבה שאם לא הולכים עם זה עד הסוף זה לא שווה, לא כדאי בכלל להתחיל.
זה סוג של טריק של השכל (מיינד) שלנו שלרוב פעול נגדנו, ככה אי אפשר להתפתח ולהתחיל דברים חדשים בחיים.
זה יכול להיות בתחום שיפור או שינוי התזונה, ספורט, דייטים, עבודה או כל דבר שאפשר לעשות בחיים.
למה זה קורה?
זה מנגנון הגנה של איזור הנוחות שלא ממש אוהב שינויים. אנחנו מספרים לעצמינו סיפורים ויש לנו הסבר מעולה למה עכשיו זה לא הזמן או גם ככה אי אפשר כי…
אז מה עושים, איך מתגברים על דפוס החשיבה / תפיסה שמונע מאתנו להתנסות בדברים חדשים ולשפר את החיים שלנו?
הדרך הטובה ביותר להתחיל:
לעשות את הצעד הראשון
מאחר ויש לנו נטייה לחשוב שאם לא עושים את זה עד הסוף או ׳כמו-שצריך׳ אז עדיף לא לעשות בכלל, פה צריך לחשוב אחרת.
אנחנו לא שמים על עצמינו לחץ, לא מחויבות, פשוט מתחילים עם הצעד הראשון הפשוט ביותר שאנחנו יכולים.
ניקח לדוגמא הליכה, פה זה ממש תרתי משמע לעשות את הצעד הראשון.
לנעול נעלים נוחות ולצאת החוצה. זה יכול להיות לסיבוב של כמה דקות או יותר תלוי בך.
בתור התחלה, ההישג שלנו לא יהיה כמה זמן הלכנו או באיזה קצב, אלא עצם העובדה שיצאנו זה הנצחון.
חשוב מאוד לבנות את הדברים בהדרגה, שיהיו לנו הרבה נצחונות קטנים, זה בונה לנו מסלולים חדשים של נוירונים במוח ומחזק את שרירי המוח בדרך להפוך את ההליכה להרגל קבע.
בכל פעם שנצא להליכה, אפשר להחליט על יעד חדש שיוגדר כהצלחה, זה יכול להיות מרחק מסוים שאנחנו רוצים לעשות, משך זמן מסוים או קצב מסוים.
כך או כך, אנחנו מרוויחים מכל הסיפור וזה נצחון אישי ופרטי שלנו.
מרתון ולא ספרינט
המנטרה שאנחנו כלכך אוהבים בהבראתי זה אנחנו במרתון ולא ספרינט. יש הבדל רציני כשאנחנו יודעים מראש שאנחנו יוצאים למסע ארוך יותר, עם עליות וירידות.
ברגע שאנחנו מתחילים להסתכל על החיים בהקשר רחב יותר, הסתכלות של שנים קדימה, כך אנחנו מפחיתים את הרצון לראות תוצאות מיד.
סון דזה, אסטרטג צבאי ופילוסוף טאואיסט סיני מהמאה השישית לפנה״ס
כתב בספרו ׳אומנות המלחמה׳ – ׳כל קרב מנוצח עוד לפני שהוא מתחיל׳.
זה מתאים לסיפור שלנו, אנחנו מבינים מראש שזה הולך לקחת זמן, אנחנו הולכים לבנות את זה לאט לאט.
בגדול זה לדעת לנהל נכון את הציפיות שלנו, ובכדי שנצליח בטווח הארוך חייבים לקבל את העובדה שזה הולך לקחת זמן, יהיו ימים שנסתה מהמסלול, עיכובים, טרדות וכל מה שהחיים בדרך כלל מביאים לנו.
מראש אנחנו מבינים שאנחנו משחקים משחק אחר, שבו התוצאות נמדדות באופן אישי לחלוטין.
הענין הוא ללמוד לשחרר, לאפשר הזדמנות לעשות משהו בלי יותר מדי שיפוטיות ובלי לחשוב על זה יותר מדי.
כל דבר שנעשה ישפיע לנו על החיים, זה הכל מתחיל ומסתיים בדברים הקטנים, הם מרכיבים תמונה גדולה יותר ומייצרים תוצאות שאנחנו נהנה מהן.
זה רגע טוב לקחת כמה שניות, לחשוב על משהו שאנחנו כבר הרבה זמן רוצים לעשות, ולקבל החלטה, אנחנו עושים את זה.
זהו.
בלי יותר מדי התפלספות על איך, מתי, כמה… חשוב לזכור שעכשיו זה הזמן הכי טוב להתחיל, אנחנו נודה לעצמינו אחרי זה.
בריאות טובה ובהצלחה בכל.
גילוי נאות: בפוסט ישנם קישורים לספרים המוזכרים אשר מובילים לאמזון, במידה ותתבצע רכישה של ספר/ים דרך הקישורים הנ״ל הבראתי בע״מ יקבלו עמלה מאמזון כחברה בתוכנית השותפים.
